הנגשת אתרים

ככל שרשת האינטרנט הופכת לכיכר העיר והולכת ומתחברת לכל רבדי חיינו, יש לכך השפעות גדלות והולכות על העסקים שפועלים באינטרנט, שצריכים להתאים את עצמם לנורמות שמוחלות על עסקי "אוף ליין" שקיימים מחוץ לאינטרנט.

למשל, בתי עסק וגופים ממשלתיים מחויבים כיום להנגיש את עצמם גם לאנשי בעלי מוגבלויות – עם רמפות, שירותים, מעליות וכד'. ובכן, כיום גם אתרי אינטרנט מחויבים על פי חוק להנגיש את עצמם לבעלי מוגבלויות כדי שאלה יוכלו להפיק מהם את אותה התועלת ואת אותו הערך שמפיקים אנשי ללא מוגבלויות.

נגישות אתרים

הנגשת אתרים: מדוע ולמה?

ההיגיון מאחורי הנגשת אתרים הוא פשוט: באינטרנט קיים מידע תרבותי, פוליטי, בריאותי, מקצועי, צרכני, אקדמי ועוד, ואין זה הוגן שהמידע הזה יהיה זמין רק לאנשים ללא מוגבלויות. כ-15-25 אחוז מהישראלים בעלי מוגבלויות כאלה ואחרות, ועל אתרים להנגיש את עצמם גם אליהם.

החיבור בין בעלי מוגבלויות לאינטרנט הוא בעל תועלת מכריעה עבורם, שיאפשר להם לתקשר, ללמוד, לצרוך ולבצע פעולות בצורה נוחה וזמינה, כפי שכל אחד מאיתנו כבר התרגל לעשות. כל בעל/ת אתר אינטרנט צריך לקפוץ על ההזדמנות להנגיש את העסק לקהלים נוספים שעד כה לא יכלו לקבל חשיפה נוחה לשירותים ולמוצרים שלו.

על מנת לעודד את הנורמה החדשה הזו, אתרים נגישים מופיעים גבוה יותר בתוצאות החיפוש של גוגל, כך שכעת יש גם תועלת עסקית ברורה נוספת, עם יותר תנועה מגוגל הישר לאתר העסק.

תפקידה של כנסת ישראל

ב-25 לאוקטובר 2015 נכנסו לתוקף תקנות נגישות חדשות המחייבות אתרי אינטרנט. לבעלי אתרים ישנם 36 חודשים להנגיש את האתר שלהם, בעוד שאתרים חדשים יחויבו מיידית להתאים אותם בטרם יעלו לאוויר. בעלי עסקים שלא יעמדו בתקנות החוק מסתכנים בענישה כבדה.

מי נהנה מהנגשת אתרים?

האוכלוסיות העיקריות שיהנו מהנגשת אתרים הם:

  • בעלי לקויות ראיה ועיוורים המשתמשים בתוכנה שנקראת "קורא מסך"
  • בעלי לקויות שמיעה הזקוקים שבסרטוני וידאו יופיעו כותרות
  • בעלי מוגבלויות מוטוריות הזקוקים לניווט נוח גם ללא עכבר

איך זה עובד?

נדרשת עבודת תכנות כדי להנגיש את האתר כך שיתמוך ב"קורא מסך", שכפתור ה-TAB יאפשר ניווט ללא העכבר, שקישורים יהיו מודגשים בשורה של רכים ושיהיו כותרות לסרטוני וידאו ועוד. ישנן מספר הקלות כאלה ואחרות לאתרים שביצעו התאמות מסוימות לנגישות בשנים עברו.

תו התקן של הנגישות הוא בהתאם לתקן הישראלי של מכון התקנים, שבתורו מבוסס על תו התקן הבינלאומי של גוף התקינה הבינלאומי.

אז מה עכשיו?

ברגע שקיבלתם את ההחלטה להנגיש את האתר, צריך לוודא שהמפתחים של האתר יודעים כיצד לבצע את הפעולה. באתרים חדשים חשוב שבחוזה יהיו מחויבים המתכנתים שהאתר יהיה מונגש, בהתאם לחוק ולתקנות.

אם מפתחי האתר הם חלק מהעסק או מהארגון שלכם, כדאי לשלוח אותם להשתלמויות כדי ללמוד את הנושא לעומק. באתרים מורכבים כדאי להיעזר במומחים אמיתיים לנושא.

כשהעבודה הושלמה, חשוב לציין במקום בולט באתר כי בוצעו כל ההתאמות הנדרשות למען הנגשת האתר לבעלי מוגבלויות.

למרות שנדמה כי מדובר בטרחה ובהוצאה מיותרת, זו בעצם השקעה בעסק. מכיוון שבין 15 ל-25 אחוזים מהישראלים הם בעלי מוגבלויות, הנגשת אתרים מאפשרת להפוך אותם ללקוחות ולצרכנים ולמבקרים ולקוראים – מעורבים ופעילים.

מה גם שלאור אמצעי האכיפה והעונשים הכבדים, לא משתלם לטמון את הראש בחול ולקוות שלנו זה לא יקרה ושזה ייעלם. כפי שהנושא לא נעלם עבור עסקים שלא נמצאים ברשת, אין סיבה להאמין שהם לא ייאכפו בצורה משמעותית גם על אתרי אינטרנט.

בהצלחה!

שי בנקהלטר
מייסד ומנכ"ל אימוג'ו. עוסק בנושאי ייעוץ ו- SEO ובעיקר במחקר טכנולוגיות ואסטרטגיות קידום שונות. חי את השיווק באינטרנט ומתעניין מאוד בחקר טכנולוגיות הקיימות בעולם.