הנגשת אתרים

ככל שרשת האינטרנט הופכת לכיכר העיר והולכת ומתחברת לכל רבדי חיינו, יש לכך השפעות גדלות והולכות על העסקים שפועלים באינטרנט, שצריכים להתאים את עצמם לנורמות שמוחלות על עסקי “אוף ליין” שקיימים מחוץ לאינטרנט.

למשל, בתי עסק וגופים ממשלתיים מחויבים כיום להנגיש את עצמם גם לאנשי בעלי מוגבלויות – עם רמפות, שירותים, מעליות וכד’. ובכן, כיום גם אתרי אינטרנט מחויבים על פי חוק להנגיש את עצמם לבעלי מוגבלויות כדי שאלה יוכלו להפיק מהם את אותה התועלת ואת אותו הערך שמפיקים אנשי ללא מוגבלויות.

נגישות אתרים

הנגשת אתרים: מדוע ולמה?

ההיגיון מאחורי הנגשת אתרים הוא פשוט: באינטרנט קיים מידע תרבותי, פוליטי, בריאותי, מקצועי, צרכני, אקדמי ועוד, ואין זה הוגן שהמידע הזה יהיה זמין רק לאנשים ללא מוגבלויות. כ-15-25 אחוז מהישראלים בעלי מוגבלויות כאלה ואחרות, ועל אתרים להנגיש את עצמם גם אליהם.

החיבור בין בעלי מוגבלויות לאינטרנט הוא בעל תועלת מכריעה עבורם, שיאפשר להם לתקשר, ללמוד, לצרוך ולבצע פעולות בצורה נוחה וזמינה, כפי שכל אחד מאיתנו כבר התרגל לעשות. כל בעל/ת אתר אינטרנט צריך לקפוץ על ההזדמנות להנגיש את העסק לקהלים נוספים שעד כה לא יכלו לקבל חשיפה נוחה לשירותים ולמוצרים שלו.

על מנת לעודד את הנורמה החדשה הזו, אתרים נגישים מופיעים גבוה יותר בתוצאות החיפוש של גוגל, כך שכעת יש גם תועלת עסקית ברורה נוספת, עם יותר תנועה מגוגל הישר לאתר העסק.

האם ישנו פטור מהנגשת אתר?

כאשר חוקק החוק להנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות אי שם בסוף שנת 2012, הוחלט על הארכה של 36 חודשים לבעלי ומפעילי האתרים בישראל על מנת שיוכלו לבצע באתריהם את פעולות ההנגשה השונות הנדרשות בחוק.

תקופת הארכה זו נכנסה לתוקפה עם החלת החוק בפועל במהלך חודש אוקטובר 2013 והסתיימה בשלבי שנת 2016.

כיום, לאחר תום תקופת הארכה, החלו פעולות אכיפה וענישה כנגד בעלי אתרים המחויבים להנגיש את אתריהם על פי החוק. חשוב לציין ולהדגיש שבעלי אתרים ו/או מפעילי אתרים שטרם הסדירו את הליכי הנגשת אתריהם חשופים כיום להרשעה פלילית, קנסות מנהליים ואפילו לתביעות אזרחיות מצד גולשים.

על פי החוק, עומדת לרשות כל גולש/ת הזכות להגשת תביעת אזרחית כנגד מפעילי ו/או בעלי האתר הלא מונגש, כאשר בסמכויותיו של בית המשפט העתיד לדון בתביעה עומדת הסמכות לקביעת דרישת פיצויי לגולש בהיקף כספי של עד 50 אלף שקלים וכל זאת ללא צורך בהוכחת נזק מצידו של הגולש.

יחד עם זאת, רשויות האכיפה בנושא מקלות עם נותני שירותים המחויבים בהנגשת אתריהם במידה והם מציגים הוכחות המעידות על מחזור כספי נמות המונע מהם את הנגשת האתר.

פטור מביצוע נגישות אינו חל על נותני שירות הנמנים על הרשויות הציבוריות השונות, כאשר הפטורים הניתנים באופן אוטומטי לבעלי אתרים הזכאים לפטור כוללים בעלי אתרים השייכים לבעלי עוסק פטור ו/או עוסקים עם מחזור מכירות של מתחת ל-100 אלף שקלים בשנה.

כמו כן, הפטור האוטומטי מהנגשת האתר ניתן לאתרים בהם מופיעים תכנים המיועדים לקהל הפוחת מ-500 משתתפים.

חשוב לדעת: פעולות ההנגשה הן בתחום אחריותם של בעלי ומעפילי האתר בפועל והיא איננה חלה על בוני האתר.

מי נהנה מהנגשת אתרים?

האוכלוסיות העיקריות שיהנו מהנגשת אתרים הם:

  • בעלי לקויות ראיה ועיוורים המשתמשים בתוכנה שנקראת “קורא מסך”
  • בעלי לקויות שמיעה הזקוקים שבסרטוני וידאו יופיעו כותרות
  • בעלי מוגבלויות מוטוריות הזקוקים לניווט נוח גם ללא עכבר

מהו אתר אינטרנט נגיש ואיך זה עובד?

עד להחלת חוק הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, בעלי אתרים שונים הקפידו לעשות שימוש ברכיבי הנגשה שונים אשר תאמו לדרישות תקן מסוג A להנגשת אתרים.

לאחר החלת החוק וסיומה של תקופת הארכה אשר ניתנה לכלל בעלי האתרים המחויבים בהנגשה לעשות כן, פעולות ההנגשה חייבות להיות מותאמות לתקן AA וזאת בהתאם לתקן הישראלי שמספרו 5568 ותקני הנגישות הבינלאומיים של ה-W3C.

תקן זה מחייב את בעלי האתרים ומפעיליהם להטמיע תוכנות הנגשה שונות הכוללות בין היתר:

  • * תוכנה ייעודית המאפשרת תיאור ווקאלי של התוכן הטקסטואלי וה-ויזואלי באתר
  • * תוכנה המאפשרת תיאור בצורת טקסט של כל תמונה וכפתור גלישה המופיע באתר
  • * תוכנה המאפשרת לגולש/ת להתאים את גודל הפונט הרצוי לו (התקן מחייב במינימום 4 גדלי פונט שונים בהתאם לגדלים הנדרשים).
  • * תוכנה המאפשרת לגולש לבצע מעבר באמצעות ניווט קולי בין דפי האתר השונים
  • * תוכנה המאפשרת לשנות את גוון האתר מצבע מלא לגוון שחור/לבן/אפור
  • * תוכנה המאפשרת מעבר בין דפי האתר באמצעות לחיצה על מקש TAB במקלדת ללא צורך בשימוש בעכבר.

חשוב לדעת שעל פי החוק, שירותי אינטרנט החייבים בנגישות כוללים תכנים בכל צורה אפשרית, לרבות, טקסט, מסמך, תמונה ו-וידאו. יחד עם זאת חשוב לציין ולהדגיש שאתר מונגש נראה כמו אתר רגיל וברוב המקרים התאמות ההנגשה אינן משנות את מראה ומבנה האתר.

במידה ואתם פועלים להנגשת האתר באמצעות שימוש באותם סרגלי הנגשה חשוב שתבדקו שסרגלים אלו מותאמים לדרישות התקן להנגשת אתרים והם כוללים ניגודיות צבעים התואמת לדרישות התקן ושניתן להגדיל את הפונט באתר באמצעותן בהתאם ל-4 מידות ההגדלה הנדרשות בתקן.

תו התקן של הנגישות הוא בהתאם לתקן הישראלי של מכון התקנים, שבתורו מבוסס על תו התקן הבינלאומי של גוף התקינה הבינלאומי.

הנגשת אתר במובייל

נפתח ונתייחס לאפליקציות (יישומים) החייבות בהנגשה: כל האפליקציות המיועדות למכשירי גלישה שאינם מחשבים ניידים או נייחים, לרבות, טלפונים חכמים, מחשבי לוח ואפילו טלוויזיות חכמות, מחויבות בהנגשת האפליקציה.

יחד עם זאת, קיים פטור מלא מהנגשת אפליקציות המספקות שירות זהה לשירות המוצע באתר המונהג של בעלי האפליקציה וזאת במידה והאתר הקיים הינו אתר מנוגש לכל מכשירי הגלישה הקיימים.

מי מחויב בהנגשת אתר במובייל על פי החוק?

כל אותם אתרי אינטרנט המספקים שירות לציבור, לרבות, שירותי מסחר, שירותי רווחה, שירותי בריאות, שירותי השכלה, שירותי פנאי וספורט, שירותי תיירות והארחה, שירותי תרבות ובידור, שירותי דת, שירותי בנקאות, שירותי אשראי, שירותי ביטוח ופנסיה, שירותי תקשורת, שירותי השכרת רכבים, חנויות מקוונות העוסקות בשירותי מסחר ואתרי מכירה ו/או לוחות מכירה המציעים עסקאות חליפין מכל סוג שהוא.

ברוב המקרים, הנגשת אתרים לסביבת המובייל (התאמה רספונסיבית), כוללים בתוכם פיצ’רים שונים הנכללים בדרישת חוק ההנגשה ולכן פעולת ההתאמה הרספונסיבית של האתר הקיים ברשת למכשירי הגלישה שאינם מחשבים ניידים ונייחים, משלבת בתוכה פעולות שונות העומדות בדרישות התקן של החוק להנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות.

חשוב לדעת: החוק להנגשת אתרים נועד לצרכי הנגשתם של אתרי אינטרנט שונים לאנשים הסובלים ממוגבלויות שונות כגון: לקות ראייה, חירשות, עיוורן, מוגבלויות מוטוריות ועוד.

על פי ממצאי מחקר מקיף בקרב כלל גולשי האינטרנט בישראל נמצא כי 25% מכלל הגולשים הינם בעלי מוגבלות כזו או אחרת המקשה עליהם את הגלישה באתרים שאינם מונגשים ולפיכך פעולת ההנגשה הינה חיונית והכרחית עבור כל אחד ואחת מביניכם אשר איננו מעוניין לפספס כל לקוח רביעי פוטנציאלי.

הנגשת אתרים

חובת ההצהרה על נגישות האתר

על פי החוק, כלל האתרים המחויבים בהנגשתם לבעלי מוגבלויות, מחויבים גם בפרסום הצהרת נגישות המפרטת בתוכה את התאמות הנגישות השונות אשר בוצעו באתר.

כמו כן, הצהרת הנגישות חייבת לכלול בתוכה פרטים אודות רכז הנגישות מטעם האתר וזאת לצרכי קבלת פניות מצד בעלי מוגבלויות בכל הנוגע לתאימות האתר לצרכי הגלישה השונים שלהם.

במידה והאתר פטור בהנגשתו (בהתאם לתנאים המקדימים לקבלת פטור מהנגשת אתרים), הוא מחויב לפרסם הודעה על הפטור במספר אמצעים שונים, לרבות, פרסום הודעה בדבר הפטור במקום בולט ומרכזי באתר.

במידה ושרתי האתר ממוקמים בחו”ל, האם עדיין חלה עליי חובת ההנגשה?

בפירוש כן, וזאת במידה ושירותי האינטרנט המסופקים באמצעות האתר נכללים בהגדרה של “שירות לציבור” בישראל.

הנגשת אתרים לאתרי וורדפרס

הנגשת אתרים הינה פעולה בה מחויבים כלל בעלי האתרים הנדרשים לעשות כן על פי החוק, לרבות, בעלי אתרי וורדפרס.

הליך ההנגשה של אתרי וורדפרס מיושם באמצעות הטמעת תוספים ותבניות וורדפרס המותאמים לצרכי ההנגשה הנדרשים על פי חוק, כאשר במקביל לפעולות ההנגשה הנדרשות, בעלי אתרי וורדפרס, יכולים ליהנות גם מהליכי התאמה רספונסיבית של תכני ומבנה האתר לכל סוגי הדפדפנים ואמצעי הגלישה העומדים לרשות גולשי הרשת היום.

האם קיימת חובה להנגיש פרסומת?

החוק להנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות פוטר הליכי הנגשה לפרסומת וזאת בכפוף לפרסום מידע חלופי אודות השירות המוזכר בפרסומת.

הנגשת אתרים – עלויות

עלות הנגשתו של אתר אינטרנט נקבעת בהתאם לגודל האתר ולשלב בו מתבצע הליך ההנגשה: באתרים קיימים בהם לא מוטמעות תוכנות הנגשה כנדרש בחוק, עלות התקנתן תהיה גבוהה יותר מעלות התקנתן על גבי אתרים חדשים שהליך בנייתם מתבצע במקביל לפעולות ההנגשה.

שימו לב: חל איסור מוחלט לבנות אתר חדש על גבי פלטפורמה אשר איננה מאפשרת את הנגשתו המלאה של האתר בהתאם לתקן הישראלי להנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות (תקן מספר 5568)

אז מה עכשיו?

ברגע שקיבלתם את ההחלטה להנגיש את האתר, צריך לוודא שהמפתחים של האתר יודעים כיצד לבצע את הפעולה. באתרים חדשים חשוב שבחוזה יהיו מחויבים המתכנתים שהאתר יהיה מונגש, בהתאם לחוק ולתקנות.

אם מפתחי האתר הם חלק מהעסק או מהארגון שלכם, כדאי לשלוח אותם להשתלמויות כדי ללמוד את הנושא לעומק. באתרים מורכבים כדאי להיעזר במומחים אמיתיים לנושא.

כשהעבודה הושלמה, חשוב לציין במקום בולט באתר כי בוצעו כל ההתאמות הנדרשות למען הנגשת האתר לבעלי מוגבלויות.

למרות שנדמה כי מדובר בטרחה ובהוצאה מיותרת, זו בעצם השקעה בעסק. מכיוון שבין 15 ל-25 אחוזים מהישראלים הם בעלי מוגבלויות, הנגשת אתרים מאפשרת להפוך אותם ללקוחות ולצרכנים ולמבקרים ולקוראים – מעורבים ופעילים.

מה גם שלאור אמצעי האכיפה והעונשים הכבדים, לא משתלם לטמון את הראש בחול ולקוות שלנו זה לא יקרה ושזה ייעלם. כפי שהנושא לא נעלם עבור עסקים שלא נמצאים ברשת, אין סיבה להאמין שהם לא ייאכפו בצורה משמעותית גם על אתרי אינטרנט.

בהצלחה!

שי בנקהלטר
מייסד ומנכ”ל אימוג’ו. עוסק בנושאי ייעוץ ו- SEO ובעיקר במחקר טכנולוגיות ואסטרטגיות קידום שונות. חי את השיווק באינטרנט ומתעניין מאוד בחקר טכנולוגיות הקיימות בעולם. בשנת 2013 הקים שי את אימוג’ו שיווק דיגיטלי שמציעה שירותי שיווק דיגיטלי למגוון רחב של חברות ועסקים.